אריאל הורוביץ מכותבי השירים הבולטים והמקוריים בדורו, מחביא מאחורי צליל הרוק וההומור הציני האופייניים לו, את העובדה שהוא קודם כל ממשיך דרכה של אימו נעמי שמר – משורר ארץ ישראלי בן זמננו, ששר את הסיפור שלנו:
ב-1998 הוא היה שם עם המנון מחאת המילואימניקים "סיגל נחמיאס" ועם השיר המושמע ביותר ברדיו באותה שנה "יאללה ביי". ב-2000 הוא כתב והלחין לנו את שיר השנה "האהבה מתה", שביצעה אשתו הזמרת תמר גלעדי וב-2001 התאהבנו יחד איתו ב"רנה". בתקופת ההתנתקות, כשהוויכוח בינינו התלהט הוא שתל "קוקוס" באלבומה של חווה אלברשטיין כדי שנרגע בצל. כבר בעופרת יצוקה הוא הרגיש שהמילואימניקים הם "רקפות בין הסלעים" ובצוק איתן הוא הלך עם "עשרים אלף איש" אחרי ארונו של החייל הבודד שון כרמלי ומאז ה-7 באוקטובר קיבלנו ממנו את ״אני מאמין״ ואת ״מין אליפלט״.
על הבמה מתגלה הורוביץ כ"סטורי טלר" אמיתי, לא רק בתוך השירים, אלא גם ביניהם והקהל זוכה למפגש מרתק ומלא הומור עם הסיפורים ועם האדם שמאחוריהם.
ֿ*המופע דינמי ומותאם לצורכי הלקוח ואופי האירוע
*משך זמן המופע עד 70 דק׳
״הורוביץ הוא לא רק מוזיקאי נהדר, אלא מייצג בטקסטים שלו את הגישה הכי בריאה לחיים במדינה הזו…. כזו שלא מתעלמת מהמשבר… אבל עדיין רואה ומצביעה על נקודות היופי ועל העתיד הבהיר באופק…״
כליל חיון, מעריב, פב׳ 26
