רן שריג. תסריטאי, סופר, שחקן, מגיש רדיו וטלוויזיה, כוכב טורי רכילות ודמות שאוהבים או אוהבים לשנוא, אולי כי הוא דובר אמת כפייתי, אולי כי הוא באמת מעצבן ואולי כי הוא מדבר על נושאים שנשים יכולות לדבר עליהם חופשי אבל גבר שנכנס אליהם כמו הוא דינוזאור בשדה מוקשים..
תקראו לו נרקיסיסט, תקראו לו חשפן, תקראו לו שובניסט, אבל דבר אחד בטוח, בעשר השנים האחרונות, שריג הוא אחד הקולות הגבריים הבודדים בפריים טיים הישראלי שמעיזים לעסוק במלחמת המינים, לדבר על גברים ונשים, ועל השקרים והסודות שהם לא מספרים זה לזו, על זוגיות ואהבה, נישואים וגירושין, על הורות ומונוגמיה, על ההבדל הדק בין מחמאה להטרדה, בין סקס בהסכמה לשיעמום מסקס. אחרי ארבע עונות של רמזור אותה כתב יחד עם אדיר מילר, אחרי עונה בלתי נשכחת ושערורייתית במחוברים, ועכשיו עם "מסובך" הסדרה החדשה שלו בערוץ 10 שמפלרטטת עם סיפור חייו ומשתמשת בו שוב לדיון במלחמת המינים, שריג שאצלו הכול בחוץ, מדבר על חייו על גברים ונשים בעידן הליקווידי הזה ומדגים בקטעים מתוך הסדרות שלו.
"על גברים ונשים"
הבן אדם כישלון מפואר במערכות יחסים, אבל מצא אהבה. הוא קבוצת מיקוד של איש אחד שחי במשפחה חדשה. עם שלוש נשים שהן אימהות של ארבע בנות שונות שהוא מגדל.
יש לרן שריג לא מעט מה לומר על אבהות ואימהות ועל הורות בעידן השיוויוני. אולי כי כתב את רמזור יחד עם אדיר מילר, היה כוכב העונה הראשונה של מחוברים, שבסופה פגש את דנה ספקטור התאהב ועזב בית אל מול המצלמות, רן שריג יוצר הסדרה מסובך, אבא לשלוש בנות משתי נשים שונות, שמגדל בכלל רוב הזמן את הבת של חברה שלו שהיא ילדה של גבר אחר, מדבר בגילוי לב על הכול. כי טוב כישלון מפואר מחיים בלי אהבה.
הורות אצל אב חד הורי – אבהות חדשה: תפקידים ישנים כאבים חדשים.
נשים יולדות וגברים אומרים יו כמה קשה הייתה לנו הלידה, כמה שעות סבלנו בצירים. והנה, את הרגע הנדיר הזה של הנשיות גם לקחנו מכן, כי אנחנו שווים היום, לא? גברים ונשים. אימא ואבא, לא? ברור שלא. ההורות היא הקרע האמיתי בין גברים לבין נשים בזמן הזה. נשים לא זוכות לתגמול ולהכרה בכוח הנשיות שלהן, וגברים נשברים כמו חמורים. התפקידים והתפקודים הישנים של הגבר כאב וכבן זוג עדיין קיימים אלא שאליהם נוספה האשמה של זה שחייב לחזור לפחות לקלח ולהשכיב. אבא כבר לא יוצא למסעות רחוקים, וכשהוא נוסע לסין לשבוע הוא חוזר הביתה לא מנצח אלא אשם. אבא חייב היום גם לעבוד ולפרנס וגם לקחת את הילד לפחות יום או יומיים בשבוע אחר הצהריים לזמן איכות וזה לא משנה אם הוא גרוש או נשוי (גם נשים נשואות רוצות היום להתגרש איזה יום או יומיים בשבוע אחרת הן מתגרשות וזהו). כיצד הפכה האשמה, תכונה שהייתה בעבר אימהית ונשית, לתכונה גברית במאה ה21? הרצאה שמסבירה מדוע יותר ויותר גברים רועדים מנשים וילדים.
*המרצה מיוצג ע"י מיתר קוטלר
