מירה מגן גדלה וחונכה במשפחה דתית אורתודוכסית, את השכלתה היסודית והתיכונית רכשה במסגרותיו של החינוך הדתי, אחרי ששרתה שרות מלא בצה"ל למדה פסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עסקה בהוראה ובסיעוד, עבדה כאחות מוסמכת בבית החולים הדסה בהר-הצופים בירושלים, שם החלה לכתוב את ספריה.
הן בחיים והן בכתיבה מנהלת דיאלוג עם העולם האמוני הדתי ומתנהלת בזיקה אליו. זכתה בפרס היצירה של ראש הממשלה לשנת 2005. כל ספריה תורגמו לגרמנית, אחדים תורגמו לצרפתית ועכשיו גם לאיטלקית. כתיבתה מתאפיינת בפיוטיות נוגה ומרבה לתאר את המצוקה שבחיים מצדדים שונים. הידע המקצועי שלה משתקף בספריה השונים כמו "בשוכבי ובקומי אישה" ו"פרפרים בגשם".
הרקע הדתי שלה בא לידי ביטוי בספריה: "כפתורים רכוסים היטב", שעליו זכתה בשנת 1988 בפרס קרן אולשוונג. ספרים נוספים שכתבה וזכו להצלחה גדולה: "וודקה ולחם", "מלאכיה נרדמו כולם", "עיניים כחולות מדי" וספרה האחרון "אחותו של הנגר". הרצאותיה של מירה מגן מגוונות ומרתקות.
