מיכל אורבך
עורכת לשון וכותבת, פעילה חברתית, אלמנתו של אורי אורבך ז"ל ועורכת עיזבונו.
אורי אורבך (2015-1960) היה עיתונאי, סטיריקן וסופר, ח"כ ושר. מיכל הייתה אשתו במשך קרוב ל-30 שנה והייתה שותפה ליצירתו של אורי. לאחר פטירתו, ערכה שלושה ספרים מעיזבונו, בשיתוף עם עורכים נוספים. היא גם מובילה את המיזם שייסד, "שבת והדרת" – שבת ההוקרה לאזרחים הוותיקים. כמי שהייתה לצידו, תוכלו לשמוע ממיכל על השקפת העולם של אורי כפי שהתבטאה בכתיבה ובעשייה המגוונת שלו, ועל האתגר שבעריכת כתביו – בלעדיו.
- תיקון עולם – עשייה מתוך אכפתיות
על החידוש שבביטוי עולמם של ילדים דתיים, על סולידריות חברתית, על קירוב וחיבור בין חלקי העם – מהמילה האחרונה ועד לשולחן הממשלה, ועל שבת והדרת והעשייה למען האזרחים הוותיקים. בידול השטרות למען עיוורים והמדבקות לסימון המזון, ואיך עריכה והגהה קשורות לזה גם. - על השותפות ביצירה של אורי ועל עריכת כתביו – בלעדיו
למה היה חשוב ליצור עיתון לילדים דתיים ומה מיוחד בכתיבה עבורם? על הקמת עיתון "אותיות", ועל העבודה שם יחד, סיפורים מאחורי הקלעים של כתיבת הספרים ועל דילמות היום באשר לטקסטים שהיו מועמדים למחיקה או לשינוי. - דתי נורמלי – השקפת עולמו של אורי אורבך, לפי ספר מבחר כתביו
שיחה משולבת בקריאת טקסטים שאורי כתב (אפשר עם הבת, תמר אורבך, ושחקנים נוספים). מיכל ערכה עם אלי ויסברט את רב המכר "דתי נורמלי". על יחסי דתיים-חילונים, על טעם טוב בתקשורת, על רגישות חברתית וטקסטים נוספים שרלוונטיים היום במיוחד, ושזורים בהומור המיוחד של אורי. - "ילדה כמוני" – ליום האישה ולכל השנה, לא לנשים בלבד
חיי היום-יום מעיניה של ילדה דתייה, לפי הספר "ילדה כמוני", שמיכל הייתה שותפה לכתיבתו. ההתפטרות הדרמטית מרדיו "קול חי" עקב הטלת איסור על השמעת שירת נשים והזמנת אנשי "קול ברמה" לדיון בכנסת עקב איסור ראיונות עם נשים. על היחס לנשים בחברה הדתית והכללית ועוד. - על הצלה ועל הכרת הטוב: איך קרה שיהודייה דתייה אמרה א-ל מלא רחמים בכנסייה קתולית
הוריה של מיכל הכירו זה את זה ב-1944, כשברחו מהנאצים דרך הרי הפירנאים, בקבוצה של כ-60 איש. על ההצלה ועל הכרת הטוב, ועל מפגש מופלא בין בני הדורות הבאים של המצילים והניצולים. - כתיבת טור אישי – מחשבות על החיים
תובנות שעולות בטור האישי ב"פנימה" ובכתיבה בפייסבוק: על פרטים קטנים כמו הספרים שלעולם לא נקרא ומשום מה מחכים לנו, על השאיפה לעשות מהפכות לעומת ההתקדמות בצעדים קטנים, על דחיינות, על האזנה לסיפורי חיים בדרכים ועל תובנות מהמלחמה.
