מופע ספרותי-מוזיקלי עם המוזיקאית עדיה גודלבסקי והמשוררת ענת לוין
המופע הוא הרהור רב תחומי בנושא פרידות ופגישות. ענת מגיעה עם שיריה שעוסקים באהבה, בזוגיות, בפרידה ובכמיהה. עדיה מביאה עימה את המוזיקה ומנגנת לחנים מקוריים. השתיים נפגשות לדיאלוג אינטימי של שירה ומוזיקה.
המופע כולל קריאת שירה, לחנים מקוריים, קטעי נגינה על נבל, הקרנת וידאו, אילתור ועבודה עם הקהל (סדנת כתיבה קצרצרה בשיתוף הקהל, בנושא מכתבי פרידה).
עדיה גודלבסקי – אמנית רב תחומית – מלחינה, מאלתרת, זמרת, נבלאית ואמנית מיצג. בשנת 2021 יצא האלבום "סוניה", פרי שיתוף פעולה של עדיה עם המתופף חגי פרשטמן. יצירותיה הרב תחומיות מוצגות ומושמעות על במות מגוונות בארץ ובעולם.
ענת לוין –משוררת, סופרת, עורכת ומורה לכתיבה. ספר שיריה השלישי "רק רגע גוף" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב- 2021 .שיריה פורסמו בכתבי עת ואנתולוגיות בארץ וברחבי העולם.
* שם המופע מתוך "האדמה היא מרחק" מאת ענת שרון בלייס, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
צילום הדימוי: אורי לוינסון
"פרידה" מילים: ענת לוין (מהספר "רק רגע גוף") לחן וביצוע: עדיה גודלבסקי
"האישה שיצאה אל העולם" מילים: ענת לוין (מהספר אנה מסתובבת לאט") לחן וביצוע: עדיה גודלבסקי
קומי / ענת לוין
אַתְּ תָּקוּמִי מֵהָאַהֲבָה כְּמוֹ מִמַּחֲלָה קָשָׁה
שֶׁלָהּ חֲמִשָּׁה סִימְפְּטוֹמִים:
מַבָּט, תְּשׁוּקָה, מַגָּע, אַתָּה, אִשָּׁה.
אֵין לְזֶה תְּרוּפָה, קוּמִי.
פִּתְחִי אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת, תָּבוֹא רוּחַ חֲדָשָׁה
לְאַוְרֵר סָדִין, שְׂמִיכָה, צִפָּה, שְׁתֵּי צִפִּיּוֹת.
עִרְכִי אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּלִי סַכִּין, דַּי בְּכַפִּיּוֹת.
תֹּאפִי עוּגוֹת פֶּטֶל בְּתַבְנִיּוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת.
קוּמִי כְּבָר, תִּקְבְּעִי פְּגִישׁוֹת:
רוֹפֵא מִשְׁפָּחָה, רוֹפֵא שִׁנַּיִם, מְתַקֵּן לְבָבוֹת.
מַחֲקִי מִגּוּפֵךְ הֲמֻכְרָח כָּל סִימָן, כָּל אוֹת:
כָּאן נָשַׁקְתָּ, כָּאן הָרַעַד, בַּלָּשׁוֹן חוֹלַלְנוּ מְהוּמוֹת.
הַפְסִיקִי לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם:
חֲנוּת גְּלִידָה. חֲנוּת סְפָרִים. בַּחֲלוֹם.
בִּסְמַרְטוּט רָטֹב תִּמְחֲקִי אֶת כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת.
הוּא קִלֵּף תַּפּוּז וְהוֹשִׁיט לָךְ חֵצִי, קְחִי. אֶת זֶה הֲכִי תִּמְחֲקִי.
חַכִּי לִפְנֵי שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת מִכְתָּבִים.
התְאַפְּקִי. השְׁתַּדְּלִי לֹא לְהָרִים אֲפַרְכָּסוֹת.
הַכִּסּוּפִים הֵם הַחֵטְא וְהָעֹנֶשׁ.
הֵם הָעֹנֶג וְהַשּׁוֹט.
קַמְתְּ?
עַכְשָׁו תַּפְסִיקִי לְנַסּוֹת.
בַּמַּרְאָה הַיְּחִידָה הוּא לֹא יִרְאֶה אוֹתָךְ עוֹד,
פָּנַיִךְ הַשְּׁבוּרוֹת.
עַכְשָׁו אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּין אוֹהֵב לְאוֹיֵב הוּא אוֹת.
וְאוֹי.
כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַכֹּל יִשְׁכַּךְ.
לֹא מַמָּשׁ. זְמַן לֹא רוֹפֵא, הוּא רַק עוֹבֵר, חוֹלֵף כָּךְ סְתָם.
לְאַט, בִּכְאֵב, תָּסִירִי קְרוּם קָשֶׁה שֶׁל לֵב אֲדַמְדַּם.
מָה שֶׁפָּעַם בְּךָ בְּכֹחַ, יוֹסִיף וְיִפְעַם בְּחֻלְשָׁה.
אַחַר כָּךְ תָּקוּמִי נְחוּשָׁה בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ מַלְכוּת גּוּפֵךְ,
בְּכָל חֲדָרַיִךְ, בְּבַת אַחַת, תַּדְלִיקִי אוֹרוֹת.
אַחַר כָּךְ תַּחְלֹפְנָה גַּם עָלַיִךְ עוֹנוֹת
גּוּפְךָ יְצַמֵּחַ מֵחָדָשׁ עַלְעָלִים, עֲלָווֹת, עֲנָפִים, פֵּרוֹת.
אַחַר כָּךְ תִּכָּתְבִי מֵחָדָשׁ בְּסֵפֶר הַנָּשִׁים אוֹת אַחַר אוֹת
תִּהְיִי שׁוּב הָאַיָּלוֹת שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת.
