האם היכולת לתפקד במצב של סכנת חיים היא יכולת נרכשת או מולדת?
מה מבדיל בין מי שנתפס בעינינו לאמיץ ובין מי שנתפס כפחדן?
האם אומץ לב הוא מושג אוניברסלי או שמא בא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אדם?
שירתתי בתפקידי קצונה 15 שנה ביחידות מיוחדות אשר עיסוקן לחימה בטרור ובארגוני פשיעה. חוויתי אירועים רבים שבהם הייתי תחת סכנת חיים.
כעשר שנים לאחר שהשתחררתי התחלתי לחקור את נושא הפחד מנקודת מבטי כמפקד וכלוחם והגעתי לתובנות ששינו את נקודת מבטי לגבי תפקוד במצבי סכנת חיים.
בהרצאה אספר על אירועים אמיתיים שבחלקם הרגשתי כאילו נפתחו 'שערי הגהנום' ובחלקם כמו בהליכה בטיילת בתל אביב. על אף שמבחינת העוצמה ופוטנציאל הסכנה הם היו כמעט זהים בעוצמתם.
לצד אותם אירועים אספר על התובנות שהגעתי אליהן שנים רבות לאחר מכן.
במבט לאחור אוכל לומר בוודאות שכל אדם יכול ללמוד כיצד לתפקד באופן יעיל במצבים של סכנת חיים.
שלושה עקרונות פשוטים שלעיתים עשויים לעשות את ההבדל בין חיים למוות ולבטח ישפיעו על ההשלכות הנפשיות והרגשיות שמהוות חלק בלתי נפרד ממצבים מובהקים של סכנת חיים.
כפיר זכריה, אב לשני ילדים, שירת בכוחות הביטחון בתפקידים פיקודיים ביחידות מיוחדות בתחום הלוחמה בטרור וארגוני פשיעה. בעל תואר שני בניהול אזורי אסון וחירום מאוניברסיטת חיפה. יועץ לגופים מהמגזר העסקי והציבורי בתחום המוכנות לחירום ומלמד כוחות מבצעיים במסגרות שונות כיצד להתנהל באירוע שבו נשקפת סכנת חיים.
משך ההרצאה כשעה עד שעה וחצי
