יאיר אגמון בהרצאה מרגשת לסיכום השנה הקשה בתולדות ישראל.
את השנה האחרונה הקדיש אגמון ליצירת שני פרוייקטים תיעודיים. הפרויקט הראשון הוא הספר "יום אחד באוקטובר" שזכה למעמד של ספר פלטינה, והפך ל'ספר הגיבורים' הרשמי של המלחמה.
ובמקביל יצא אגמון לצילומי העונה השמינית של סדרת הרשת המצליחה שלו – "הטרמפיסטים". בחמשת פרקי העונה החדשה, שהוקדשה גם היא למלחמה שבה אנחנו נתונים – ניסה אגמון לשאול את השאלה הפשוטה והכואבת – מה זה בית. במובן האישי והלאומי כאחד. בעונה יוכלו הצופים לפגוש את מאיר, תושב קריית שמונה שמתעקש להישאר לגור בעיר. את רוני, חיילת שאיבדה את בן זוגה ששירת איתה באותו בסיס. את שמחה, פליטה בת שמונים וחמש מקיבוץ בארי שמוצאת נחמה בחוף הים. את סלימאן, תושב הפזורה הבדואית, שהציל ביום הארור עשרות אנשים. ואת יוסף ואילנה, זוג צעירים שיצאו לחגוג במסיבת הנובה (אילנה היתה אז בחודש השלישי להריון) וניצלו משם בנס.
בהרצאה משלב אגמון בין הקרנת בכורה של פרקים מתוך העונה החדשה (כל פרק כ- 10 דקות), לבין הצצה ל'מאחורי הקלעים' של שני הפרויקטים התיעודיים הללו.
יחד ננסה להבין מה זו גבורה, מה הופך אדם לגיבור, איך העבודה על הספר הצילה את יאיר מהדיכאון שבו הוא היה בתחילת המלחמה. איך העבודה על "הטרמפיסטים" הצילה אותו במשבר הנורא שעבר עליו כששת החטופים נרצחו, מה הקשר בין הפרויקט התיעודי "הטרמפיסטים" לבין הספר הזה. ואיך דווקא המפגשיםהאלה, עם הגיבורים האלה, שבספר ובסדרה, מאפשריםלנו לעבד מחדש את הכאב ואת הטראומה שחווינו כולנו, ביום הנורא ביותר שידענו מאז קום המדינה.
יאיר אגמון, סופר, במאי קולנוע, מרצה ופובליציסט, פרסם עד כה שישה ספרים – (שני ספרי עיון וארבעה ספרי פרוזה) – "ספר האקסיות", "מה אהבתי", "שמשהו יקרה", "יאיר ויהונתן", "עם הארץ" ו- "חפ"ש" – מחשבות צבאיות ומחוייכות על פרשיות השבוע והמועדים, ביים שלושה סרטים תיעודיים באורך מלא, שלוש סדרות רשת, סדרה תיעודית לטלוויזיה, סרט VR קצר (שהוקרן בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה 2019), ושישה סרטים קצרים. בימים אלה כותב את סדרת הדרמה הראשונה שלו.
בעל טור שבועי בעיתון "מקור ראשון". בוגר בהצטיינות של המסלול המלא בסם שפיגל. בעל תואר שני לספרות מתכנית לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. חתן פרס אמנות הקולנוע ליוצרים בתחילת דרכם (2019). חתן פרס האקדמיה לטלוויזיה על סדרת הרשת "הטרמפיסטים" (2019).
שותף בחברת ההפקות יאללה פילמס.
