חיים אוליאל, יליד ותושב העיר שדרות, גדל על מוסיקה מעורבת. הוא מהיוצרים הותיקים והנחשבים ביותר בארץ.
במהלך כל שנות יצירתו שילב חיים את כל הסגנונות המוסיקליים אותם ספג – ממוסיקה מרוקנית עליה גדל בבית הוריו, דרך מוסיקת רוק אותה שמע כנער ועד למוסיקת היפ-הופ חדשנית ומחאתית ששולבה בשיריו.
בגיל 13 החל לנגן על גיטרה בס ועבר לגיטרה מובילה. לאחר שירות צבאי, הקים עם אחיו המתופף אלי אוליאל והבסיסט חיים אוחנה את להקת הרוק "המאה העשרים ואחת". הלהקה היוותה בסיס ללהקת "שפתיים" שהוקמה ע"י אוליאל כמייסד, יוצר וזמר והעלתה את המוסיקה המרוקנית על המפה. בשנת 1997, לאחר כעשר שנות פעילות ושישה אלבומים התפרקה הלהקה ואוליאל יצא לקריירת סולו. הוא הוציא שלושה אלבומים: סנדוק ל'עגב (בתרגום ממרוקנית – "קופסת הקסמים"), האלבום הנפיק את הלהיטים: "את הולכת לבד עכשיו" – דואט עם הזמר עמיר לב ו- "סימני סערה" – שהחזיר את אוליאל אל המוסיקה ממנה הושפע רבות.
באלבומו האחרון נכללו יצירות שרובן ככולן נכתבו על ידי חיים ונוגעות בנושאים אישיים וחברתיים באופן עמוק ומרגש. במפגש מספר חיים על דרכו האישית והמוסיקלית, על קידום המוסיקה בעיר שדרות ועל פועלו כאמן יוצר מהותיקים והחשובים בארץ.
