עשור אחרי ההצלחה הבינלאומית של גדר חיה והסערה שחולל סביבו, חושפת דורית רביניאן בספרה הרביעי שיעורים בפיתוח קול הנועז מכל קודמיו והאישי במיוחד, סוד משפחתי שחוצה את הגבולות שבין אהבה לאשמה, בין מותר לאסור.
קרע נקרע בין אח לאחות. פעם היו קרובים בלב ובנפש, ובשנים האחרונות השתררה ביניהם שתיקה. כאשר האח מתמוטט ומיטלטל בין חיים למוות, אחותו מוזעקת אל מיטת חוליו, שם היא מואשמת האשמה זדונית, כאילו מרוב אהבתה אל אחיה היא שהביאה עליו את אסונו. האומנם אהבה אותו "יותר מדי", אהבה שאין עליה כפרה?
השאלה האמיצה הזאת תובעת תשובה פעמיים: פעם אחת בעלילתו של רומן בדוי שכתבה רביניאן וגנזה את פרסומו לפני שנים; ופעם אחרת בתולדות משפחתה האמיתית. שם וגם כאן טמון סוד, מעשה קיצוני שקשור באח קטן. נפתחת חקירה פנימית, מתעתעת, וככל שמעמיקים בה מתגלה כי אותה אשמה – אם אינה רק פרי דמיונה – כוונה אל בן משפחה אחר, קרוב אף יותר.
בעלילה שנעה בין מציאות לבדיון, מפתיעה בתכניה ובמבנה המקורי שלה – "סיפור בתוך סיפור” שחושף את המציאות שמתחת לבדיה עם מה שרוחש במעמקיהן – חודרת רביניאן אל הגלעין המשפחתי העמוק ביותר ומתחקה אחרי חרדת החטא הטמונה בו: עד כמה מותר לאהוב בן משפחה ומאיזה רגע נהפכת האהבה לרגש אסור.
דורית רביניאן, מחברת רבי-המכר "גדר חיה" (עם עובד, 2014), "סמטת השקדיות בעומריג'אן" (עם עובד, 1995) ו- "החתונות שלנו" (עם עובד, 1999), היא כלת הפרס לסיפורת צעירה על-שם יצחק וטובה וינר, פרס ראש הממשלה על-שם לוי אשכול הפרס על-שם אורד וינגייט ופרס אקו"ם לעידוד יצירה.
דורית כתבה את ספר הילדים "אז איפה הייתי אני?" ואת התסריט לסרט הטלוויזיה "הבחור של שולי".
