"אני כל כך שמח שזכיתי להכיר אותך" אמר לי הדיין כשסיימנו עם הגט בבית הדין בירושלים.
נמלאתי אושר של גרושה טריה. אם הוא שמח להכיר אותי, מי לא ישמח?
"פשוט כל החיים אני צופה בחידון התנ"ך", הוא המשיך, "ומתלבט: אבשלום קור, דתי או לא דתי? ועכשיו כשאני רואה אותך, כזאת אישה יראת שמיים, ברור לי שאבשלום קור דתי"
קור זה חתיכת שם משפחה מסגיר.
כל החיים שואלים אותך: את הבת של אבשלום קור?
חוץ מהפעם ההיא, כשהגעתי להנחות טקס בבנייני האומה והבמאי אמר שהוא כל ערב מקריא לבן שלו מהספר של אבא שלי.
– באמת? תהיתי, איזה ספר?
"הפיל שרצה להיות הכי", השיב בעיניים בורקות.
אז הנה המופע החדש שלי,
שהוא אוסף סיפורים מילדות ומבגרות, עם צרור שירים עליהם גדלנו בבית אבא (כמה חבל שרק אנחנו).
