"יומני הבית השרוף" – הצגת יחיד של השחקנית והיוצרת עדן אוליאל.
אישה אוזרת אומץ ומדפדפת בדפי זיכרונותיה — שכבה אחר שכבה, כמו שכבות של ג׳חנון של סבתא עשוי דק דק. זהו מסע מוזיקלי, תיאטרלי, אישי ופוליטי של ילדת פריפריה חנונית בישראל של שנות ה־90, שנולדה להורים שהיו ההיפים המזרחיים היחידים בשכונה.
מופע מצחיק, כואב ופיוטי, הנע בין ראפ, שירה וקטעי סיפור של ילדות מורכבת במשפחה שמתפרקת וקמה, נאבקת שוב ושוב בכל כוחה להיאחז בחיים. בין פליאה לפשיעה, בין בוב מרלי למרק תימני, בין ילקוט בית ספר להוצאה לפועל, המילים מתערבבות ומבקשות לכתוב סיפור חדש שבו חיים זה לצד זה שקרים ואהבה, כאב ותקווה, חושך ואור, ואשה אחת שנכנסת שוב אל תוך הבית שנשרף כדי למצוא בו שלום.
עדן אוליאל, שחקנית יוצרת, מחזאית ויזמית תרבות בוגרת תואר ראשון באמנות התיאטרון באוניברסיטת ת״א בהצטיינות, ותכנית מנדל למנהיגות בתרבות שנת תשפ״ג. דרמטורגית, עורכת ומלווה תהליכי יצירה אישיים.
ממייסדות "אנסמבל הפרחות". כחלק מאנסבמל הפרחות, היא משחקת גם ב" פאפעג'ינה", “פרחה שם יפה”, "יולדות" “סבתא טורבו”, “זה הדברים”, ו"באבא דאלי". כמחזאית חוקרת את הקשר החם בין העברית לערבית – מילולית, תרבותית והיסטורית .
כתבה את המחזה ״אום כולתום״ על פי סיפור חייה של הזמרת המצרית המיתולוגית לתיאטרון יפו .
המחזה ״הנסיכה מאלכסנדריה״ בעקבות הקומדיה המצרית הקלאסית מאת יעקב צנוע לתיאטרון השחר ו "לילא ומג'נון", אופרה מוזיקלית בעקבות המיתולוגיה הבדואית.
כותבת ״שיר הפרחה 2020 ״ המבקש לייצר אלטרנטיבה עוצמתית לשיר המקורי, כותבת ודרמטורגית של היצירה ״תיקונים״ בבימויה של חנה ואזנה גרינוולד.
שחקנית יוצרת באנסמבל תיאטרון הידית, פרדס חנה. שותפה למיזם התיאטרלי ״שפת ים כנרת״ ומנהלת השיווק של התיאטרון.
לאחרונה הוציאה שיר ראשון לרדיו- "בנות דודות" בהפקת רועי דורון. לקראת אי. פי בהתהוות.
כלת פרס יצחק נבון לתיאטרון שנת 2025
קרדיטים:
כתיבה וביצוע: עדן אוליאל
בימוי ודרמטורגיה: חנה ואזנה גרינוולד
ניהול מוזיקלי: לירי אחאי
כלי הקשה: מיכל עמר
ייעוץ דרמטורגי: סלי ארקדש
עיצוב במה וארט דירקטור: נעמה אוליאל
עיצוב תאורה: עדי סומך
הפקה ועוזרת במאית: נועה בן- ארי
ניהול הפקה: אביטל מישל מאיר
צילום פוסטר: טל בדרק
