ספר זה עוסק בהיסטוריה של נשים יהודיות מהעת העתיקה ועד המאה העשרים בכל קהילות ישראל, במציאות חברתית שנשלטה בידי הסדר הפטריארכלי. הדיון מתמקד במעמדן ההשכלתי, בזכויותיהן החברתיות, המשפטיות והפוליטיות, ובזיכרון ההיסטורי המוקדש להן. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לדיון במשמעות העדרן המוחלט מהספרייה של העם היהודי בלשון הקודש בין דבורה הנביאה לדבורה בארון או מהעת העתיקה ועד לראשית המאה העשרים.
הסדר הפטריארכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן וככפופה לבעלה בתוקף הקללה האלוהית: 'והוא ימשול בך' (בראשית ג, טז). הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי שבו נאסר עליהן ללמוד או ללמד ונאסר עליהן לרשת את חלקן ברכוש משפחתן; נאסר עליהן להיות בעלת מעמד עצמאי אוטונומי, להצביע, לבחור או להיבחר, לדון בציבור או לדבר ברשות הרבים. כל הנשים חויבו לחיות בחסות אביהן עד לנישואיהן ובחסות בן זוגן אחרי נישואיהם, כשהן תלויות תלות מוחלטת בבעליהן או באבותיהן ואחיהן, שכן חיו כנטולות רכוש ומעמד ריבוני, ונטולות השכלה וזכות דיבור בציבור. לשם שמירת מציאות מפלה זו הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק בבלעדיות סמכות הדעת הגברית בעם היהודי ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19 אף לא ספר אחד שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש, ואין אף ספר בשפה העברית שהמחברת שלו הביאה לדפוס בימי חייה, .וכן אין אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית, שזכה להכרה והוקרה. הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, לבורות ולהשתקה, לדיכוי ולאלימות, כפי שאלה באו לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו ‘כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון’, נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן. הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של סדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל (‘והוא ימשול בך’) ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות. הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה שיצירותיהן נדחקו לשוליים או אבדו בתהום הנשייה.
רחל אליאור היא פרופסור אמריטה למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה לפילוסופיה יהודית על שם ג’ון וגולדה כהן בחוג למחשבת ישראל. פרופ’ אליאור היא כלת הפרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בשנת 2016 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג’ בסינסינטי ובירושלים. ביום האשה הבינלאומי בשנת 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך המוענק מטעם ויצ”ו ירושלים, על “היותה ממכוננות הפמיניזם הישראלי, על תרומתה לקידום צדק חברתי ופעילותה למען השלום".
