במפגשים אני מזמינה את הילדים "להציץ" לחדר העבודה שלי. אני מראה להם ספרים בתהליכי עבודה, מספרת להם על עבודתי, קוראת להם קטעים מתוך ספרי, מראה איורים ועונה על שאלותיהם. אני מדברת בדרך כלל על העדפתי לכתוב ספרות לא ריאליסטית שאמנם איננה מתארת את המציאות אך מתייחסת לחוויות מוכרות גם כשהיא מתארת אותם באמצעות דמויות והתרחשויות בדיוניות.
הנושאים והתכנים בהם אני מתמקדת בכל מפגש נבחרים בהתאם לגיל הילדים, יכולת הקשב שלהם ובעקבות שיחה מקדימה עם המורות/ים.
עם הילדים הצעירים (א'-ג') אני משוחחת על דברים שאינם מתרחשים במציאות אלא רק בסיפורים; על יצורים דמיוניים שעליהם אני מרבה לכתוב כמו: מכשפות, שדים, ופילים מדברים; או על סיפורי בעלי חיים כמשל לבעיות המעסיקות את בני האדם כמו: חברות, ידידות, משאלות לב, פחדים וחלומות.
עם הילדים הבוגרים (ד'-ו') אני משוחחת על הצורך של בני האדם בסיפורים; בשאלה מי צריך סיפורים שאין בהם "אמת" (כלומר, לא ריאליסטיים); המפגשים עוסקים בהכרות עם סיפורי עם, אגדות ומיתוסים המתגלגלים בעולם מאז ומתמיד. השיחה היא על הסוגות הללו באופן כללי ועל עיבודים שאני עושה להם, ועל העובדה שסיפורי העם והאגדות לא סופרו רק לילדים במשך תקופות ארוכות; מתי החלה להיכתב ספרות הילדים ומה מגדיר אותה. אני נוהגת להביא למפגשים קטעים מספרות העולם ומהקלאסיקה העברית לצד יצירות שלי כדי לעמוד על השפעות של סופרים אחרים שספגתי וכן על כך שהיצירה שלי היא נדבך במכלול של מורשת תרבותית.
