יוסי סוכרי מרצה וסופר, בן למשפחה מסורתית יוצאת לוב. ספרו הרביעי "בנגאזי – ברגן-בלזן" מצטרף לספריו הקודמים: "אמיליה ומלח הארץ", "מקלטור" ו- "לא תקין רומנטית".
"בנגאזי–ברגן־בלזן" הוא הרומן הראשון בעברית – וקרוב לוודאי בכל שפה – המגולל את סיפורם העלום של יהודי לוב בשואה. קורותיה של משפחה יהודית שההיסטוריה מזמנת לה מערבולת של התנסויות אימתניות, החל בכיבוש הגרמני של לוב ב-1941 וכלה בשחרור מחנה הריכוז ברגן־בלזן ב-1945. בני משפחת חג'ג', מהנכבדות בקהילת בנגאזי, נעקרים מאורח חייהם, מעירם האהובה וממולדתם: עם עוד יהודים לובים הם נלקחים ממדבר סהרה הלוהט, מועברים בספינה למחנה מעצר הררי באיטליה ונשלחים ברכבות אל גרמניה המושלגת, להיכלא ולמות בברגן־בלזן.
"בנגאזי–ברגן־בלזן", המושתת על עובדות היסטוריות, מחלץ מתהום הנשייה פרק היסטורי נשכח, ומעמיד במרכזו דמות אוניברסלית של אישה היכולה למוראותיה של אנושות אכזרית שרירותית. הוא איננו אפוא בבחינת קינה על אובדן האנושות, אלא שיר הלל לכוחותיו הטמירים של האדם.
יוסי סוכרי זכה בפרסים רבים על כתיבת הספר, ביניהם: פרס "ברנר", פרס ראש הממשלה ובפרס המכון בוושינגטון.
