"מעברה" – ספרו החדש של יוסי אלפי. מקבץ ענק של עדויות בהוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
לווי אקדמאי- פרופסור אסתר מאיר גליצנשטיין – עיצוב ועריכה חזותית- אמיר כהן
זה ספרו ה-27, פרי כתיבתו ועריכתו של האמן ומספר הסיפורים יוסי אלפי, יוצאמעברה בעצמו, הוא בבחינת אבן יסוד לבניית אתר מורשת המעברות. יש בכך מעיןסגירת מעגל חיים שלם שמן הראוי, הנכון והצודק להציגו, ולהנחיל אתמעמדו המרכזי בגיבוש החברה הישראלית הייחודית שאנו חיים בה כיום.
סיפורן הרוחש של המעברות שהוקמו בשנות החמישים של המאה ה- 20נוכח בקרבנו כבר יותר משישים שנה כמפעל שטרם התוודענו לעוצמתוולהשפעתו המתמשכת על החברה בישראל.
ה"מעברות" הוא השם הציוני שניתן למחנות הפליטים הענקיים שהיו פרושיםברחבי ישראל בשנותיה הראשונות. העולים הללו עברו דרכן וחיו בהן פרקי זמןקצרים או ארוכים. כאן התקיים המפגש הראשון בינם לבין הממסד הישראלי.
דיירי המעברות – שהוגדרו "עולים" היו למעשה חלוצי מדינת ישראל, שאך זה קמה והיו הראשונים להודיע "אחרינו כאן", הגיעו למקום חדש והתגוררו באוהלים,בבדונים, בצריפונים, בארגזים, בפחונים, הם במבט לאחור אלה שבאמצעיםדלים ביותר יצרו וביססו מציאות חדשה, חלוצי המדינה שקמה – הרכיבו אומה – את העם הישראלי. הם הגיעואל המפגש הגדול הזה מגלויות ישראל, פגשו זה את זה ולמדו באופן מעשיזה את זה וזה מזה, ועד מהרה, משום הקשיים שנערמו בפני הבאים, נעלמוהקירות החוצצים, וקהילות, חלקי קהילות ושברי קהילות בעלי זהויות שונותואחרות עמדו אלה מול אלה עירומים מאתמולם והקימו עם.
היום, כשאנו רואים את הצלחתם של "ילדי המעברות" ומכירים בפועלם של"אנשי המעברות" שאינם איתנו עוד, אפשר להעיד על תרומתם. בגופם הםהקימו את העם. אנו, המורים המלמדים, יכולים ללמוד, לחקור, להשכיל, להזדהותולהעביר את "סיפור המעברות". עלינו ללמד בגאווה רבה את דבר גבורתםשל אלה שעשו מעשה והיו לחלוצי המדינה שקמה. סיפורם הוא עמוד האשההולך לפני המחנה.
בספר זה שולבו עדויות זו לצד זו של אנשים ידועים בציבור, כמו גם אנשים ידועים פחות, או לאידועים בציבור כלל, נאמנים לחוקי המעברה, בה כולם היו שם, ידועים לצדפחות ידועים, עשירים לשעבר לצד עניים וכך הלאה.
אין ספק, הייתה זו תקופה פורמטיבית בתולדות המדינה, והמעברות עצמןמילאו תפקיד מרכזי בעיצובה של ישראל החדשה. למעברות ולאנשים שעשובהן את צעדיהם הראשונים בארץ מוקדש הספר.
