ד"ר עמית עסיס, חוקר ומרצה לספרות עברית. עורך סגולה, מגזין ישראלי להיסטוריה. מחבר הספר "מראה מקום", והספר "'לנוכח ערב סתיו מחריש' – ס. יזהר והולדת הצבר מרוח הספרות". הרצאות עם ספרים ובעקבות ספרים אל השאלות הגדולות של התרבות שלנו.
הרצאות:
לנוכח ערב סתיו מחריש – חידת יצירתו של ס. יזהר
מהו סוד הקסם של היצירה הספרותית של ס. יזהר? קריאה אמנותית בסיפור הקצר 'הו הו הזלזלת' תשמש לנו מפתח לקסם הגלום באדם הניצב מול הטבע ואינו יודע את נפשו. כשנבין מה היה תפקידו של הקסם הזה בשנותיה הראשונות של המדינה נוכל לחשוב מחדש על התפקיד שלו ביצירה של דמות הצבר הישראלי, ושל כולנו.
מה פתאום טוב למות?
מאה שנים עברו מאז שיוסף טרומפלדור אמר 'טוב למות בעד ארצנו'. ולמרות שהיו לידו אנשים ששמעו אותו וכתבו לדורות, היום זה כבר לא נשמע אמין. מילותיו האחרונות של הלוחם הגידם הפכו לסיסמאות גיוס, לשירי מחאה וגם לבדיחות. בהרצאה נשמע אחדים מאלה אבל בעיקר ננסה לברר למה אנשים בשנות העשרים של המאה הקודמת קיבלו את הדברים בהתלהבות כזאת? מסע של מאה שנה לאחור מגלה לנו שהם שמעו בדברים משהו אחר לגמרי. האם יכול להיות שבאמת טוב למות?
שובי ההורה
איך הפך ריקוד ההורה לסמל התרבות החלוצית? הוא הרי לא היה סמל של יהדות ולא של סוציאליזם. מי שיעזור לנו לענות על השאלה הם השירים, החל משנות השלושים נכתבו שירי ריקודים לא רק בקצב ההורה אלא גם שירים שדיברו עליה וגם אליה: 'הורה את הכל לי', 'הורה הלהיביני'. בהרצאה נשמע את השירים וננסה להבין את הרוח שנפחה חיים במעגל.
בעקבות הזמן הנעלם
"אני האיש שלא היה לו זמן" כתב חיים גורי באחד משיריו. הזמן הוא חמקמק, לפעמים נראה שאף פעם אין לנו מספיק ממנו ולפעמים נדמה שהוא לא עובר. חידת חוויית הזמן העסיקה פילוסופים ויוצרים והיא מטרידה את כולנו. כל הזמן. מסע בעקבות הזמן הנעלם עם חיים גורי, עם צ'רלי צ'פלין, עם רבי נחמן מברסלב ואחרים.
על טרמינל ומרחבים אחרים – מאיר אריאל
כולם מכירים את השיר ויודעים לזמזם "טרמינל ז'ה טם איי לאב יו טרמינל", אבל מה יש בנמל התעופה שכל כך מרתק אותנו? כדי להבין את סוד הקסם של המקום שהוא פתח לכל המקומות, נחזור לחוויית המרחב של אנשים בשחר ההיסטוריה, נראה איך המפות שלנו משתנו כשאנחנו נפגשים עם אנשים רחוקים מול המסך שלנו, ואולי נבין למה השיר נגמר דווקא בפיצוץ מול השקיעה
מה בכלל משורר לאומי? חיים נחמן ביאליק
האיש שגר בבית ביאליק שברחוב ביאליק ידע שלהיות המשורר הלאומי זה לא רק לכתוב שירים טובים. חיים נחמן ביאליק הבין שבעם הספר להיות מחבר הלאומי של ספרים זה לרשת את התפקיד של מי שכתב את התנ"ך. אבל האם אדם יכול להיות הסופר של עם הספר?
