סדרת המפגשים עם ג'קי לוי היא למעשה פחות סדרה של הרצאות ויותר סדנת אמן שעוסקת באמנות העתיקה שפעם קראנו לה "הגדה". כלומר ביצוע של סיפורים. אבל לא מדובר בקורס מעשי למי שמעוניינים להפוך ל"מספרי סיפורים" או "מגידים", אלא בניסיון לגשת אל הסיפור היהודי מתוך ההנחה שמדובר קודם כל בתרבות שבעל פה. חלק מהסיפורים שיעלו בסדרה הם סיפורים מכוננים. חלקם מוכרים מאוד, זכו לאינספור פרשנויות ואפילו נשחקו קצת בפינות, סיפורים אחרים הסתתרו בקרן זוית והם מחכים עדיין לשעתם הגדולה. אבל כולם – גם המרופטים ביותר – מצליחים להפתיע. בעיקר משום שזה מה שקורה כשמספרים סיפור – על במה או בלעדיה, מול קהל או כיתה – ולא רק חוקרים או מנתחים אותו. ננסה להבין איך הסיפור היה רוצה שיספרו אותו, מה הוא מספר על הנפשות הפועלות בו, ובעיקר מה הוא מספר לנו על עצמנו.
הסדרה כוללת את המפגשים הבאים : [ כאופציה ]
מדרש ביתי– אחת הדרמות החביבות על הסיפור התלמודי היא הרגע שבו מישהו זר ולא שייך פולש אל בית המדרש – זירת ההתרחשות הביתית ביותר של עולם התלמוד. בסיפורים אחרים דווקא בית המדרש פולש לתחום זר ולא מוכר. סיפורי הפלישה הללו, שמוטרדים בשאלה עד כמה הממסד הלמדני אמור להתנשא מעל העם או להיפתח אליו, הם כמעט מבוא לסיפור התלמודי, ולשאלה המסקרנת : איך אמורים לספר את הסיפורים האלה.
בוקר טוב אליהו– על הדמות הכי על זמנית בסיפור היהודי. אליהו הנביא שפרץ לתודעה בסיפורי המקרא, אבל מופיע גם בסיפורי התלמוד, הקבלה, החסידות ואפילו בזמר העברי. הסיפור של אליהו נוגע בהמון נקודות רגישות בסיפור ובזהות היהודית – גאולה, הומור, נסים, תיקון ואפילו הילדות. מה הסיפור שלו ?
המקרה המיוחד של דוד המלך – על כריזמה. על תפקידו של האנדרדוג בסיפור, וכמובן על המקרה המיוחד של דוד המלך
מי מפחד מעקידת יצחק– הסיפור הירושלמי הראשון = סיפור העקידה– דרך המקרא, המדרש, הפיוט ואפילו המחזמר הישראלי – כפי שאף אחד אחר לא מספר אותו.
מגזימים סיפור אהבה– האם אפשר בכלל לספר סיפור בלי להגזים? על גוזמאות שבאות מאהבה, ועל גוזמאות סתם. ועל סיפורי רבב"ח – הברון מינכהאוזן היהודי.
מעשה העז– סיפור הילדים הקלאסי של עגנון, הוא בראש ובראשונה מחווה לסיפורי אבות ובנים שארון הסיפורים היהודי גדוש בהם. הוא גם מרשה לעצמו לנעוץ סיכה באקסיומה שמאמינה בהתמעטות הדורות. קריאה בארבעה סיפורים לפחות.
יהודים יפים–לא תמיד יהודים חשבו שהם לא מספיק יפים או לא מספיק גבריים. לא תמיד יהודים אדוקים האמינו ששאלת המראה החיצוני היא לגמרי לא רלוונטית. יוסף אחד מספר בראשית, ורבי יוחנן אחד מן הספרות התלמודית הם רק שני דוגמאות לסיפורים אחרים ויפהפיים, שרק משאירים את השאלה הפתוחה – ממתי הכריזה היהדות על סכסוך עם היופי.
"תעשה לי נס"– על ניסים ומחוללי ניסים. נס טוב יכול לעשות את כל הסיפור. נס יכול גם להרוס סיפור טוב. על מקומו של הנס בסיפורים שלנו. במקרא, בתלמוד, בסיפור החסידי ובהומור. וכמובן על השאלה האם אכן אפשר לקבוע שבסיפורי נסים אין הומור, ובסיפורי הומור אין נסים
גוי של שבת– גוי אחד שאל את הרבי…. נוצרי, מוסלמי, גרוזיני ויהודי נכנסו למסעדה רומנית… כמה עמוקה היא מסורת המפגשים בין היהודי לגוי? האם תמיד היהודי מנצח בהם שוק על ירך?! עד כמה אנחנו זקוקים לדמות הגוי כדי להגדיר את עצמנו??
כל אנשי הנשיא– ר' יהודה הנשיא הוא הדמות הבולטת בשושלת המלכות היחידה שצמחה בעמ"י מאז החורבן, מפעל חייו הוא הלב הפועם של התלמוד כולו, ובכל זאת הסיפורים עליו מאוד לא מלכותיים… על סדרת סיפורים תלמודיים שעוסקת במנהיגים ומנהיגות, בייחוס ויחסנות. בפתיחות ובאקסקלוסיביות.
הוי יפתח– המצביא שצמח מהשכונה. ניסיון לקרוא מחדש את סיפורו של אחד השופטים המרתקים ביותר שהיו לנו, ואחת הדמויות ה"ישראליות" ביותר בתנ"ך.
שני חברים יצאו לדרך– על לשון נקייה וגבולות סגנוניים בסיפור היהודי ובתרבות העברית בכלל.
האם תמיד התרבות היהודית הייתה שמרנית או בורגנית? האם חכמי התלמוד הכירו בגבולות כאלה וכיצד הם שרטטו אותם? מה מותר להגיד ומה אסור, ואיפה עדיף בכלל לשתוק?? בים בם בום.
