איריס אליה כהן "מַיְין הָארְט"

ד"ר בטי מולנר, רופאה כבת 30 המתגוררת ברווחה בברוקלין הייטס שבניו יורק, גדלה בידיעה שהיא מאומצת. אבל שיחת טלפון אחת, בערב יום הכיפורים של שנת 1983, הנוגעת להוריה המאמצים והביולוגיים –מטלטלת את עולמה וחוצה אותו לשניים.

אישה אחת – שני לבבות

איריס אליה כהן פירסמה עד כה שישה עשר ספרי פרוזה ושירה, למבוגרים ולילדים, רובם ככולם רבי מכר סוחפים ועטורי פרסים.

גם בספר הזה, כמו בכל ספריה, היא אינה מהססת להניח את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית על שולחנה, לבחון ולטפל באיזמל כתיבתה בפצעים ובחוליים שצילקוהַּ, ערה ליופייה הווירטואוזי ולנס היוולדה.  בהם הספרים "מכתוב", "שחרחורת" ו- "טל מחכה לרכבת" שזכה לאחרונה בפרס ע"ש דבורה עומר.

איריס אליה כהן כבר נחשבת לתופעה ספרותית. בתוך עשור פירסמה שישה עשר ספרים, כסופרת למבוגרים היא אינה מהססת להניח את החברה הישראלית על שולחנה, לבחון ולטפל באיזמל כתיבתה בפצעים ובחוליים שצילקוהַּ, תוך שהיא ערה ליופייה הווירטואוזי ולנס היוולדה. כסופרת ילדים היא אחראית לסדרת ההרפתקאות המצליחה "סבתא טורבו", שבימים אלה עולה על הבמות בעיבוד מוזיקלי משעשע, ולספרי ילדים נפלאים, בהם גם "טל מחכה לרכבת" שזיכה אותה זה מכבר בפרס דבורה עומר ז"ל. את חמשת ספרי שירתה ניתן לאפיין כעבריים מאד, ליריים ואינטימיים, ברוח האם הגדולה לאה גולדברג. עשרות רבות משיריה נפוצו בארץ ובעולם, הולחנו, תורגמו ואחדים מהם אף נכנסו לתוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך. על הפואמה "יולדות" כתב המבקר אלי הירש כי היא "ראויה לתואר יצירת מופת."

עם צאתו ב 2015 עורר הספר "גַּלְבִּי" סערה: הוא כבש את פיסגת רשימות רבי המכר, הפך ל"ספר זהב", זכה לאין ספור רשימות ביקורת עתירות סופרלטיבים,ובמקביל לגינויים וקטילות מימין ומשמאל, תרתי משמע. הוא זכה בפרס הנשיא נבון, נמנה על תריסר המועמדים לפרס "ספיר", הוכתר כאחד מעשרת ספרי השנה של עיתון "הארץ",עיבוד שלו עלה בתיאטרון "הבימה" ועוד, אבל מעל לכל נחשב לספר "שהחזיר את פרשת חטיפות ילדי תימן לתודעה." לפולמוס הציבורי והתקשורתי שעורר,חלק בהחלטה לפתוח את ארכיון המדינה לציבור ולשובו של הדיון המר, הכואב, המדמם, על השסע העדתי שקורע את החברה הישראלית מעת הקמת המדינה ועד היום.

"מַיְיןהָארְט" ("הלב שלי" ביידיש) הוא טֵייק-אוֹף (יצירה המבוססת על יצירה מוקדמת) של הספר "גַּלְבִּי" ("הלב שלי" בערבית בניב תימני.) אבל אין שום צורך לקרוא את גלבי כדי להבינו. לספר לב אחר, משלו. קראו אותו מלב אל לב.