לפעמים יש שנייה כזו. השקט בחדר מעמיק. כל הנוכחים נדרכים. מי ששאל את השאלה ומי שענתה לו נעצרים. יש מפגש אמת באויר.
אורית גידלי מעידה שהיא מגיעה לפגוש קהל כדי לזכות להרף-רגע כזה. במפגשיה היא מנהלת שיחה חיה, קוראת שירים, מספרת על הסיפורים שמאחוריהם, מקשיבה, צוחקת. מחכה לגלות מתי קורה לה ולשותפים שלה לשיחה משהו חדש, חריף, מסוכן, בלתי נשכח.
אורית היא משוררת, סופרת ילדים, מנחת כתיבה ומנהלת שותפה של בית הספר לכתיבה 'סדנאות הבית'.
על שיריה נאמר בין השאר שהם מהיפים שנכתבו בעברית (עדו ניצן, ישראל היום) שהם מותירים את הקורא הלום כאב ויופי (בכל סרולאי, מקור ראשון) שהם מציבים אותה בחזית השירה העברית (אלי הירש, ידיעות אחרונות),שהם ממשיכים את דרכו של עמיחי (יצחק לאור, תרבות וספרות הארץ) ושרוח נחה עליהם (שם, שם).
ספר שיריה האחרון 'התאומים' (הוצאת מקום לשירה, 2022) עוסק במשבר נישואים בעקבות בגידה. השירים שוברי הלב ושטופי החשמל מתוך הספר מהווים את שדרת המפגש עם הקוראים.
ספרי שירה נוספים שפרסמה גידלי כוללים את:
עשרים נערות לקנא (הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים, 2003)
סמיכות (הקיבוץ המאוחד, סדרת ריתמוס, 2009)
ערש (הקיבוץ המאוחד, סדרת ריתמוס, 2015)
וכן Twenty Girls To Envy Me מחבר שירים דו-לשוני במהדורה עברית-אנגלית בתרגום מרצלה שולק (אוניברסיטת טקסס, 2016).
